ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קי״א · קטע א׳

מַלְכִּי וֵאלֹהָי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל אָנָּא יְהוָה הוֹשִׁיעֵנִי בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ בְּהַתְמָדָה גְדוֹלָה וּבְתוֹרָתְךָ נֶהְגֶּה יוֹמָם וְלָיְלָה וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁלֹּא יִתְגַּשְׁמוּ וְשֶׁלֹּא יִתְחַשְּׁכוּ דִבְרֵי הַתּוֹרָה מִפִּי חַס וְשָׁלוֹם רַק אֶזְכֶּה לִלְמד תּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה לְבַטֵּל עַצְמִי וְכָל גַּשְׁמִיּוּתִי בִּשְׁעַת לִמּוּדִי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ בְּלִבִּי וְדַעְתִּי הָעֲרֵבוּת וְהַנְּעִימוּת וְהָרוּחָנִיּוּת וְהַדַּקּוּת וְהָעַמְקוּת שֶׁבְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כִּי אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ עצֶם מְתִיקוּת הַנְּעִימוּת וְהָעֲרֵבוּת וְהָרוּחָנִיּוּת שֶׁל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה הַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנפֶת צוּפִים", וְנֶאֱמַר. "צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נעַם, מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם", וְנֶאֱמַר. "דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם" וְגַם מֵרָחוֹק אֲנִי רוֹאֶה וּמַאֲמִין בְּגדֶל הָעַמְקוּת וְהַנְּעִימוּת וְהָעֲרֵבוּת שֶׁבְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, אַךְ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, מֵרִבּוּי גַּשְׁמִיּוּתֵנוּ וְעָבְיֵנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים, וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ הַמְבֻלְבָּלוֹת, גַּם הַתּוֹרָה שֶׁבָּאָה לְתוֹךְ פִּינוּ, לֹא דַי שֶׁאֵינָה מְאִירָה לָנוּ כָּרָאוּי, אַף גַּם הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ נִתְגַּשְּׁמָה וְנִתְחַשְּׁכָה מִפִּינוּ, וּמֵחֲמַת זֶה לֹא זָכִינוּ עֲדַיִן לְשַׁבֵּר אֶת הַיֵּצֶר הָרָע וְתַאֲווֹתָיו עַל יְדֵי הָעֵסֶק הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאֵינִי זוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ הַמְּתִיקוּת וְהַנְּעִימוּת וּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּגְדֻלַּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וּגְדֻלַּת הַתּוֹרָה וְהִתְגַּלּוּת הָאֱלֹהוּת, עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת חִדּוּשֵׁי תוֹרָה כָּאֵלֶּה שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל מִיּוֹם מַתַּן תוֹרָה וְעַד עַתָּה