ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קי״ח · קטע ב׳

מָלֵא רַחֲמִים, חוֹמֵל דַּלִּים הַחוֹשֵׁב בְּתִיקּוּנִי גַם עַתָּה, פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם כָּמוֹנִי הוֹרֵנִי מַה שֶּׁאֲדַבֵּר הֲבִינֵנִי מַה שֶּׁאֶשְׁאַל "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתְךָ" רַחֵם עָלַי וֶהְיֵה בְעֶזְרִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה זוֹ תְפִילָּה בֵּינִי לְבֵין קוֹנִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּל יְמֵי חַיַּי וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים קְדוֹשִׁים וְיָפִים בְּכָל פַּעַם, תֶּן לִי דִבּוּרִים חֲדָשִׁים, מָלֵא רַחֲמִים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַצִּיל נַפְשִׁי עַל יָדָם מִמַּה שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִנָּצֵל בָּזֶה וּבַבָּא וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה "אִם אָוֶן פָּעַלְתִּי לֹא אוֹסִיף", רַחֵם עָלַי בְּרַחֲמִים חֲדָשִׁים בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַשְּׁלֵמִים אֲשֶׁר אָנוּ נִשְׁעָנִים עֲלֵיהֶם תָּמִיד, שֶׁזָּכוּ לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל פַּעַם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁכָּל סְמִיכוּתֵנוּ עֲלֵיהֶם, וּבְגדֶל כּחָם יֵשׁ לָנוּ עַל מַה לִּסְמךְ עַתָּה גַם עַתָּה, אֲפִלּוּ בְּעצֶם פְּחִיתוּתֵנוּ וּגְרִיעוּתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם, הוֹשִׁיעֵנוּ בִּזְכוּתָם וְטַהֵר לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, "הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה אֱלֹהָי" כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ אֲשֶׁר מָלֵאתִי מִלִּים, אַךְ אֵינִי יָכוֹל לְהוֹצִיאָם בַּפֶּה תֶּן לִי דִבּוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה, כִּי אֲנִי לֹא אֶחְשׂךְ פִּי מִלְּדַבֵּר לְפָנֶיךָ כָּל מַה שֶּׁיָּבא לְתוֹךְ פִּי, אַךְ רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנִי וְיַעַזְרוּנִי שֶׁלֹּא אוֹמַר דָּבָר שֶׁלֹּא כִרְצוֹנְךָ חָלִילָה, כִּי אַתָּה חָפֵץ חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, וְאַתָּה חָפֵץ בְּתִקּוּנִי וּבְטוֹבָתִי, גַם עַתָּה עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי מֵרב בִּלְבּוּל דַּעְתִּי, עַל כֵּן דְּבָרַי גַּם עַתָּה לָעוּ אֲבָל אֲנִי מֻכְרָח וּמְחֻיָּב לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ כָּל עוֹד נַפְשִׁי בִּי, כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי, וְאַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמִּי