ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ג · קטע י״ד

רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל, אוֹתִי וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִתַּאֲוַת מָמוֹן, אֲשֶׁר זאת הַתַּאֲוָה הָרָעָה נִתְגַבְּרָה וְנִתְפַּשְּׁטָה מְאד מְאד עַכְשָׁו בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ כְּלָל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמֵנוּ לְיַשֵּׁב דַּעְתֵּנוּ, לַחֲשׁב הֵיטֵב מַה יְהֵא בְּסוֹפֵנוּ, בְּהָאֵיךְ אַנְפִּין נֵיעוֹל קֳדָם מַלְכָּא, מֵחֲמַת טִרְדַּת דַּעְתֵּנוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ בְּכָל עֵת עַל עִסְקֵי פַּרְנָסוֹתֵינוּ, וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוֹת, מְבַלְבְּלִין אוֹתָנוּ מְאד מְאד