ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ג · קטע ט״ז

"הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי" שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּתְנַדֵּב לִבִּי תָּמִיד לַעֲזר לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים בְּכָל כּחִי, הֵן לְפַזֵּר מִשֶּׁלִּי לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים לְהַעֲנִיק לָהֶם וְלִתֵּן לָהֶם בִּשְׁתֵּי יָדַיִם מִבִּרְכַּת יְהוָה אֲשֶׁר אַתָּה נוֹתֵן לִי בְּכָל עֵת, הֵן לְהִשְׁתַּדֵּל עֲבוּרָם בְּכָל כּחִי לֵילֵךְ וּלְסַבֵּב עֲבוּרָם וּלְקַבֵּץ עַל יָד נִדְבַת לֵב אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְתָמְכָם וּלְסַעֲדָם לְמַלֹּאת יְדֵי עֲנִיִּים הֲגוּנִים דֵּי מַחְסוֹרָם אֲשֶׁר יֶחְסַר לָהֶם, הֵן מְזוֹנוֹת הֵן מַלְבּוּשִׁים וְכָל מַה שֶּׁהֵם צְרִיכִים