ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ג · קטע כ׳

אָנָּא יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, וּמַלֵּא בַקָּשָׁתֵנוּ בְּרַחֲמִים, שֶׁנִּזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כּחַ הַזֶּה וְדַעַת הַזֶּה, שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּץ נַפְשׁוֹתֵינוּ וּלְהַעֲלוֹת אוֹתָם וְלִגְרם עַל יָדָם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וּלְחַדְּשָׁם לְטוֹבָה בִּבְחִינַת עִבּוּר, וּלְהַמְשִׁיךְ לָנוּ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ מְרִירוּת נַפְשִׁי וּפִזּוּר נַפְשִׁי, כִּי נַפְשִׁי מָרָה לִי מְאד מְאד, עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", וְאִי אֶפְשַׁר לִסְבּל עוֹד כְּלָל פִּזּוּר נַפְשִׁי וּמְרִירוּת נַפְשִׁי הַמְפֻזֶּרֶת בְּפִזּוּר גָּדוֹל וּבִמְרִירוּת עָצוּם מְאד, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ עצֶם מְרִירוּתִי וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמד בַּעֲדִי לִהְיוֹת בְּעֶזְרִי לְהוֹשִׁיעֵנִי וּלְהַצִּילֵנִי מִן הַפִּזּוּר הַגָּדוֹל וְהַמְּרִירוּת שֶׁל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מְאד, כִּי אִם כּחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ וָדַעַת לְקַבֵּץ גַּם פִּזּוּר נַפְשִׁי, וּלְלַקֵּט וּלְהַעֲלוֹת גַּם הַנְּפָשׁוֹת וְהָרְצוֹנוֹת הָרָעִים וְהַמָּרִים שֶׁיֵּשׁ לִי, לְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם עִם כָּל הָרְצוֹנוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁיִּמָּצֵא בִּי לְלַקְּטָם וּלְקַבְּצָם וּלְהַעֲלוֹתָם כֻּלָּם יַחַד וּלְחַדְּשָׁם לְטוֹבָה לְהָאִיר אוֹר חָדָשׁ עַל נַפְשִׁי הַמֻּנַּחַת בְּחֹשֶׁךְ גָּדוֹל, וְיַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשִׁי וְנַפְשִׁי הָרְעֵבָה יְמַלֵּא טוֹב וִיחַדֵּשׁ כְּנֶשֶׁר נְעוּרָי, וְתִהְיֶה נַפְשִׁי נִכְלֶלֶת עִם נַפְשׁוֹת כָּל חֶבְרָתֵנוּ וְנַפְשׁוֹת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְיֻכְלְלוּ כָּל הַנְּפָשׁוֹת יַחַד גְּדוֹלוֹת עִם קְטַנּוֹת