ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ג · קטע ד׳

וְאִם אמַר, חַס וְשָׁלוֹם, אָבְדָה תִּקְוָתִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְהוָה, זוֹ קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי כְּבָר הִזְהַרְתָּנוּ עַל יְדֵי נְבִיאֶיךָ וְצַדִּיקֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי אָסוּר לָאָדָם לְיַאֵשׁ עַצְמוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם אַךְ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים חָשַׁבְתָּ מֵרָחוֹק לְהֵיטִיב אַחֲרִיתֵנוּ, וְהִקְדַּמְתָּ רְפוּאָה לְמַכָּתֵנוּ, וְשָׁלַחְתָּ לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, אֲשֶׁר הֵם הָיוּ לְמִשְׁעָן וּלְמָנוֹס לָנוּ כִּי עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים הָעֲצוּמִים וְהַנּוֹרָאִים זָכוּ אֲשֶׁר נָתַתָּ לָהֶם כּחַ לְהַעֲלוֹת וּלְהָרִים אֶת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר זָכוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, לְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וּבְכחָם הַגְּדוֹלִים הָיוּ יְכוֹלִים לְהָרִים וּלְהַגְבִּיהַּ גַּם אֶת נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מְאד, לָקַחַת וּלְקַבֵּץ גַּם פִּזּוּר נַפְשִׁי הַמְפֻזֶּרֶת בְּפִזּוּר גָּדוֹל מְאד הָעֲיֵפָה וְהָרְעֵבָה וְהַצְּמֵאָה, הַמָּרָה בִּמְרִירוּת גָּדוֹל מְאד, לְכַנֵּס וּלְקַבֵּץ וּלְהַעֲלוֹת גַּם אֶת נַפְשִׁי בְּתוֹךְ כְּלָלִיּוּת נַפְשׁוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים בִּבְחִינַת עִבּוּר, לְחַדֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי לְטוֹבָה עִמָּהֶם יַחַד "וַתְּהִי לַדַּל תִּקְוָה וְעלָתָה קָפְצָה פִּיהָ" אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם כָּל הַכּחַ הַזֶּה וְיוֹתֵר מִזֶּה אַשְׁרֵי הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ עוֹלִים וְנִכְלָלִים וְנִתְחַדְּשִׁים לְטוֹבָה עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת.