ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קל״ג · קטע ב׳

רַחֵם עָלֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא חֶסֶד בְּכָל עֵת, וְגָרֵשׁ וּבַטֵּל מֵאִתָּנוּ כָּל מִינֵי עַקְמִימוּת שֶׁבִּלְבָבֵנוּ וְלֹא יַעֲלֶה וְלֹא יָבא עַל לְבָבֵנוּ שׁוּם מַחֲשָׁבָה וְהִרְהוּר עַל דְּרָכֶיךָ וְהַנְהָגוֹתֶיךָ, רַק אֶזְכֶּה לְהַבִּיט וּלְהִסְתַּכֵּל עַל הַרְחָבוֹתֶיךָ וְנִפְלְאוֹת חֲסָדֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ בְּכָל עֵת וַאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַצָּרָה בְּעַצְמָהּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן אַתָּה מַרְחִיב לָנוּ הַרְחָבָה בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת, מִלְּבַד מַה שֶּׁאָנוּ מְצַפִּים וּמְקַוִּים בְּכָל עֵת שֶׁתּוֹצִיאֵנוּ וְתִגְאָלֵנוּ מְהֵרָה מִתּוֹךְ כָּל הַצָּרוֹת לְגַמְרֵי וְתוֹשִׁיעֵנוּ יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה חִישׁ קַל מְהֵרָה תתשכג אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן חוֹמֵל דַּלִּים, מוֹשִׁיעַ בְּעֵת צָרָה, יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְיִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַזּאת עֲנֵנוּ יְהוָה עֲנֵנוּ כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ, צוּר יִשְׂרָאֵל קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִפְּגַם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בָּעִתִּים הַלָּלוּ, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ מְרִירוּת הַצָּרוֹת הַכְּפוּלוֹת שֶׁעוֹבְרִים עַתָּה עַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְלֹא דַי לָנוּ בְּכָל צָרוֹתֵינוּ אֲשֶׁר הִגִּיעַ עַד הַנֶּפֶשׁ עוֹד הֵם מִתְגַּבְּרִים וּמִתְפַּשְּׁטִים חַס וְשָׁלוֹם לְעַקֵּם לְבַב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶךָ חַס וְשָׁלוֹם וְלִפְגּם בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ הַבִּיטָה בְעָנְיֵנוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵנוּ וְצָרוֹת לְבָבֵנוּ, שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שְׁמר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְחוּסָה בְרב רַחֲמֶיךָ עַל כָּל נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִפּל שׁוּם אֶחָד מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַתָּה עַל יִשְׂרָאֵל, רַק אַדְרַבָּא עַל יְדֵי זֶה נִתְחַזֵּק וְנִתְעוֹרֵר כֻּלָּנוּ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְנַעְתִּיר וְנִתְפַּלֵּל וְנִצְעק אֵלֶיךָ עַד שֶׁתַּעֲנֵנוּ, וְנֵדַע וְנַאֲמִין בְּהָאֱמֶת כִּי לֹא תַעֲזב אוֹתָנוּ לְעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "כִּי לֹא יִטּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזב" וְנֶאֱמַר. "כִּי לֹא יִטּשׁ יְהוָה אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטּאתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"