ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קל״ד · קטע ב׳

מָרָא דְּעָלְמָא כּלָּא, רַחֵם עָלַי וְאַל תַּשְׁחִיתֵנִי הַצִּילֵנִי מֵרִיב וּמַחֲלֹקֶת, חוּסָה עַל נַפְשִׁי וְשָׁמְרֵנִי שֶׁלֹּא אַטְעֶה אֶת עַצְמִי לוֹמַר שֶׁהוּא מִצְוָה לְדַבֵּר עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים, כִּי אֵינִי חָפֵץ בְּמִצְוֹת כָּאֵלּוּ, לֹא הֵן וְלֹא שְׂכָרָן חוּס וַחֲמל עַל נַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ, וְנִשְׁמוֹתֵנוּ, וְהַצֵּל אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מִלָּשׁוֹן הָרָע וּמַחֲלֹקֶת, וּבִפְרָט בְּעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת הַשָּׁכִיחַ עַכְשָׁו בֵּין גְּדוֹלֵי הַדּוֹר וְאַנְשֵׁיהֶם, וְקַטֵּגוֹרְיָא בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְאַנְשֵׁיהֶם תתשכו רַחֵם עָלֵינוּ בַּעַל הָרַחֲמִים בְּעֵת צָרָה הַזּאת, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי דִּבּוּרִים רָעִים וּפְגוּמִים, "שִׁיתָה יְהוָה שָׁמְרָה לְפִי, נִצְּרָה עַל דַּל שְׂפָתָי, אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע" שֶׁלֹּא אֲחַפֵּשׂ וַאֲבַקֵּשׁ לִמְצא חַס וְשָׁלוֹם פְּגָם וְחִסָּרוֹן בַּעֲבוֹדַת הַכְּשֵׁרִים וְלֹא בְּשׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל וְתֵן בָּנוּ כּחַ בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים וַחֲסָדֶיךָ הַנִּפְלָאִים לְהַמְתִּיק כָּל מִינֵי גְבוּרוֹת הַבָּאִים לִבְנֵי אָדָם בִּפְרָט לְהַגְּדוֹלִים וַחֲשׁוּבִים, רַחֵם עָלֵינוּ וֶהְיֵה עִמָּנוּ תָמִיד שֶׁנִּזְכֶּה תָמִיד לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל עז לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי תוֹרָה וּתְפִילָּה וְיִרְאַת שָׁמַיִם בְּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְתִּיק כָּל מִינֵי גְבוּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁמֵּהֶם נִמְשַׁךְ הַדִּבּוּר וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי גְבוּרוֹת קָשׁוֹת שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ אֵלֵינוּ וּתְרַחֵם עַל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר אֲשֶׁר אֲלֵיהֶם מַגִּיעִים הַגְּבוּרוֹת קָשׁוֹת לְהַמְתִּיקָם וְתִהְיֶה עִמָּם תָּמִיד וְתִתֶּן לָהֶם כּחַ בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים לְהַמְתִּיק כָּל הַגְּבוּרוֹת קָשׁוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּאִים אֲלֵיהֶם וְתִשְׁמר אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, בִּפְרָט כָּל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר בָּעֵת שֶׁאֵין בָּנוּ כּחַ חַס וְשָׁלוֹם לְהַמְתִּיק הַגְּבוּרוֹת הַבָּאוֹת אֵלֵינוּ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים נִשְׁמר נַפְשׁוֹתֵינוּ מְאד מְאד לִבְלִי לְדַבֵּר סָרָה עַל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְדַבֵּר חַס וְשָׁלוֹם עַל צַדִּיקֵי הַדּוֹר וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם וְתִתֶּן כּחַ לְצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁיַּמְתִּיקוּ כָּל הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְיַעֲשׂוּ מֵהֶם תּוֹרַת חֶסֶד לְלַמֵּד בְּתוֹרָתָם לַאֲחֵרִים לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתֶיךָ, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתֶךָ