ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ד · קטע ה׳

וּלְפִי גּדֶל שִׁפְלוּתִי וְקַטְנוּתִי כָּעֵת וְשִׁפְלוּת מַדְרֵגָתִי הַקְּטַנָּה וְהַשְּׁפָלָה מְאד וְעצֶם הִתְרַחֲקוּתִי מִמְּךָ, בְּוַדַּאי לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ כְּלָל לְהִתְפַּלֵּל עַל בִּטּוּל הַגַּאֲוָה אַךְ הֲלֹא אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת רעַ לְבָבֵנוּ וַעֲכִירַת דַּעְתֵּנוּ וּבִלְבּוּל מַחֲשַׁבְתֵּנוּ, עַד שֶׁגַּם אֲפִלּוּ בְּעצֶם הִתְרַחֲקוּתֵנוּ הֵם מְבַלְבְּלִים וּמְעַרְבְּבִים אֶת דַּעְתֵּנוּ מְאד גַּם בִּשְׁטוּת וּבִלְבּוּל הַזֶּה שֶׁל פְּנִיוֹת וְגֵאוּת, עַד אֲשֶׁר הָיְתָה הַמִּלְחָמָה עָלֵינוּ פָּנִים וְאָחוֹר, וּמִכָּל צַד אוֹרְבִים עָלֵינוּ וּמִצִּדֵּי צְדָדִים וְאֵין מַנִּיחִים לָנוּ שׁוּם מָנוֹס אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ