ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ה · קטע ב׳

מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מְאד מִמִּצְוַת סֻכָּה, וְכַמָּה תַחֲנוּנִים וּבַקָּשׁוֹת וְהַפְצָרוֹת בְּלִי שִׁעוּר אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ שֶׁתְּזַכֵּנִי לְמחִין קְדוֹשִׁים כָּאֵלֶּה, לַחֲסָדִים כָּאֵלֶּה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְדַעַת אֲמִתִּי לְדַעַת שֶׁל אָדָם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לָצֵאת מִבְּהֵמָה לְאָדָם, שֶׁאָחוּס עַל עַצְמִי מֵעַתָּה וְלֹא אֶעֱשֶׂה עוֹד מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה, רַק אֶזְכֶּה מְהֵרָה לְדַעַת אֲמִתִּי שֶׁהוּא גֶּדֶר הָאָדָם וְאֶזְכֶּה לִינק מֵהַשֶּׁפַע שֶׁל אָדָם, וְלֹא אִינק עוֹד מִשֶּׁפַע שֶׁל בְּהֵמָה וְאֵצֵא וְאֶעֱלֶה מְהֵרָה מִגֶּדֶר בְּהֵמָה לְגֶדֶר אָדָם