ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ו · קטע א׳

"הַבִּיטָה עֲנֵנִי יְהוָה אֱלֹהָי, הָאִירָה עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ יַסּר יִסְּרַנִי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בַּעַל הָרַחֲמִים, בַּעַל הַחֶמְלָה וְהַחֲנִינָה, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְתֵן לִי עֵצָה שְׁלֵמָה שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיְּמָהּ בְּאפֶן שֶׁאַתְחִיל עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה לְהָכִין אֶת עַצְמִי עַל הַדֶּרֶךְ הָרָחוֹק שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לֵילֵךְ בּוֹ בְּלִי סָפֵק, שֶׁהוּא דֶּרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֵין אִישׁ נִמְלָט מִמֶּנּוּ וְהַדֶּרֶךְ רָחוֹק וּמְסֻכָּן מְאד, וַעֲדַיִן לֹא הִתְחַלְתִּי לְהָכִין אֶת עַצְמִי כְּלָל ארְחָא רַחִיקָא, וַאֲפִלּוּ זַוְדָּא קַלִּילָא לֵית לִי אוֹי מָה אֶעֱשֶׂה, לֹא דַי שֶׁאֵין לִי צֵדָה לְדֶרֶךְ רָחוֹק וְנוֹרָא וּמְאֻיָּם כָּזֶה, אַף גַּם אֲנִי בַּעַל חוֹב גָּדוֹל בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ, חוֹבוֹת רַבִּים וַעֲצוּמִים מְאד מְאד וְהַנּוֹגְשִׂים אָצִים שָׁם, וְעוֹמְדִים מוּכָנִים בְּכָל עֵת לִתְבּעַ וְלִנְגּשׂ אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁם אֶצְטָרֵךְ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל עֵת וָרֶגַע, עַל כָּל דָּבָר גָּדוֹל וְקָטָן, עַל כָּל מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה אוֹי מָה אֶעֱשֶׂה, מִי יַעֲמד בַּעֲדִי, וּמִי יָקוּם בְּפָנַי אוֹי אוֹי מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, "וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקד מָה אֲשִׁיבֶנּוּ"