ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ח · קטע ד׳

הוֹשִׁיעֵנִי בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת שֶׁתִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי תָמִיד דְּבוּקָה בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ אֲפִלּוּ בְּעֵת עִסְקִי בַּעֲבוֹדוֹת חִיצוֹנִיּוֹת בִּמְלָאכָה וּמַשָּׂא וּמַתָּן וְכַיּוֹצֵא וְאֶתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה תָמִיד בִּפְרָט בְּעֵת צֵאתִי מֵאהֶל תּוֹרָה לַעֲסֹק בְּעִסְקֵי חֹל שֶׁאֶתְגַּבֵּר וְאֶתְחַזֵּק אָז בֶּאֱמוּנָה גְדוֹלָה וַחֲזָקָה בְּיוֹתֵר וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ וּבְכחֲךָ הַגָּדוֹל תִּתֵּן כּחַ לְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁתְּבָרֵר וּתְלַקֵּט וְתַעֲלֶה וּתְנַשֵּׂא וְתָרִים כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁנָּפְלוּ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְתַעֲלֶה וּתְנַשֵּׂא אוֹתָם, וְתַחֲזר וְתִתְּנֵם וּתְשִׁיבֵם לִמְקוֹמָם אֶל מָקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלָם בַּתְּחִלָּה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז וְאַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה וְתִהְיֶה פְּנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתֵּנוּ דְבוּקָה וּקְשׁוּרָה בְּהַתּוֹרָה גַּם בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה שֶׁתַּצִּילֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְעוֹלָם לָבוֹא לְזִילוּתָא דְבֵי דִינָא, שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לָבוֹא לִידֵי דַּיָּנִים לָדוּן לִפְנֵיהֶם בְּדִין תּוֹרָה, רַק יִהְיֶה כָּל מַשָׂאֵינוּ וּמַתָּנֵינוּ בֶּאֱמוּנָה וְכָל מִי שֶׁנַּעֲסֹק עִמָּהֶם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן יִשְׂאוּ וְיִתְּנוּ עִמָּנוּ בֶּאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת, וְנֵדַע וְנָבִין וְנַאֲמִין שֶׁבְּכָל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן מְלֻבָּשׁ תּוֹרָה, וְיִהְיֶה הַמַּשָּׂא וּמַתָּן מְקֻשָּׁר תָּמִיד אֶל הַתּוֹרָה, בְּאפֶן שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְתַקֵּן הַמַּשָּׂא וּמַתָּן עַל יְדֵי הַדִּין תּוֹרָה לִפְנֵי הַדַּיָּנִים