ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ט״ו · קטע ט״ו

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי כָּל דִּבּוּרַי וּבַקָּשׁוֹתַי וּתְחִנּוֹתַי וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי מְצַפֶּה וּמְקַוֶּה וּמְיַחֵל עֲדַיִן לִישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת כְּהֶרֶף עַיִן בְּכֻלָּם אֵין לִי שׁוּם סְמִיכָה וּמִבְטָח וּמָנוֹס כִּי אִם בְּכחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, אֲשֶׁר זִכִּיתָ אוֹתָנוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת וְגַם בַּדּוֹר הַזֶּה זִכִּיתָ אוֹתָנוּ לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמָם עָלֵינוּ, וְעַל כּחָם הַגָּדוֹל לְבַד נִשְׁעָנְנוּ וּבְכֵן יֶהֱמוּ נָא מֵעֶיךָ עָלֵינוּ יֶהֱמוּ וְיִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים עָלֵינוּ, עַל מֻרְדָּף בְּלִי חֶשֶׂךְ כָּמוֹנוּ, עַל עָנִי וְכוֹאֵב, נִכְאֵה לֵבָב כָּמוֹנוּ וְעָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל מַחְשְׁבוֹתַי הָרָעוֹת, וְאֶזְכֶּה לְהַשְׁלִים דַּעְתִּי בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּתְזַכֵּנִי לִלְמד וְלַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָּמִיד יוֹמָם וָלָיְלָה, וְאֶזְכֶּה לִלְמד בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה בְּלִי שׁוּם בִּלְבּוּלִים כְּלָל, וְאֶזְכֶּה שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ מחִי וְיִהְיֶה מחִי וְשִׂכְלִי זַךְ וָצַח וְנָקִי בְּלִי שׁוּם פְּסֹלֶת כְּלַל, וְיִהְיֶה מחִי וְשִׂכְלִי מָהִיר וְחָרִיף לְהָבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בִּמְהִירוּת גָּדוֹל בְּלִי עִיוּן כְּלָל