ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ט״ו · קטע ב׳

אָנָּא יְהוָה, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לְבַל אֲאַבֵּד אֶת עוֹלָמִי, חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא אִיגַע לָרִיק וְלֹא אֵלֵד לַבֶּהָלָה וְאֶזְכֶּה לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמִי תָּמִיד, וּלְיַשֵּׁב דַּעְתִּי הֵיטֵב הֵיטֵב מָה אֲנִי עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה עוֹלָם הָעוֹבֵר כְּהֶרֶף עַיִן וְלַחֲשׁב דַּרְכִּי, וְלִשְׁפּט בְּעַצְמִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים, אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה, לְהִשָּׁפֵט בְּעַצְמִי עֲלֵיהֶם בְּכָל עֵת אִם אֲנִי עוֹשֶׂה כְּהגֶן אִם לָאו, חַס וְשָׁלוֹם, לְמַעַן אֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְרַחֵם עַל עַצְמִי וְלָשׁוּב מִמַּעֲשַׂי הָרָעִים וּמִמַּחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנּוֹת לִהְיוֹת סוּר מֵרָע בֶּאֱמֶת הֵן בְּמַחֲשָׁבָה הֵן בְּדִבּוּר הֵן בְּמַעֲשֶׂה, וְלַעֲשׂוֹת רַק הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָּמִיד.