ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ט״ו · קטע ט׳

יְהוָה אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת גּדֶל פְּחִיתוּת וְשִׁפְלוּת וּפְגַם דַּעְתֵּנוּ כִּי דַּעְתֵּנוּ נִפְגְּמָה וְנִתְקַלְקְלָה מְאד עַל יְדֵי מַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ הַמְגֻנּוֹת וּדְעוֹתֵינוּ הַמְבֻלְבָּלוֹת מְאד, עַד אֲשֶׁר אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל לָתֵת עֵצָה בְּנַפְשֵׁנוּ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם אָנָּא יְהוָה, מָלֵא רַחֲמִים, חֲמל עָלַי וְחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ דֵּעָה שְׁלֵמָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְדַעַת שָׁלֵם דִּקְדֻשָּׁה, לְמַעַן אֵדַע אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְאִירָא מִמְּךָ תָּמִיד, וְאֶזְכֶּה לְיִרְאָה עִלָּאָה יִרְאַת הָרוֹמְמוּת.