ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״נ · קטע ב׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים לְעַיֵּן בַּתּוֹרָה וּלְחַדֵּשׁ בָּהּ וּבְחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה חָמַלְתָּ עָלַי לְהָבִין מְעַט בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַד אֲשֶׁר יֵשׁ בְּכחִי לְהִתְיַגֵּעַ עַד שֶׁאֶמְצָא חִדּוּשֵׁי תוֹרָה, כְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי אַל תַּאֲמִין וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי וְרָאִיתִי כְּבָר כַּמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים כְּעֶרְכִּי שֶׁזָּכוּ עַל יְדֵי יְגִיעָתָם לְחִדּוּשֵׁי תוֹרָה הַרְבֵּה כִּי הוּא חוֹבָה עַל בֶּן תּוֹרָה לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְהִתְיַגֵּעַ בָּזֶה עַד שֶׁיִּמְצָא חִדּוּשֵׁי תוֹרָה וְלֹא יִהְיֶה עֵץ יָבֵשׁ חַס וְשָׁלוֹם, רַק יַעֲשֶׂה פֵרוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לְנַפְשׁוֹ וְעַתָּה אֲדוֹנִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, אַחַר שֶׁבַּעֲווֹנוֹתַי הָעֲצוּמִים נִתְרַחַקְתִּי מִמְּךָ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֲנִי רָחוֹק בְעֵינַי אֲפִלּוּ מִלְּבַקֵּשׁ עַל זֶה, וְגַם אֲנִי מִתְרַשֵּׁל הַרְבֵּה אֲפִלּוּ בְעֵסֶק הַתּוֹרָה בִּפְשִׁיטוּת לִפְעָמִים מֵחֲמַת אנֶס מִטִּרְדַּת הַפַּרְנָסָה וּמֵרִבּוּי הַבִּטּוּלִים הַמְבַטְּלִין, וְעַל פִּי רב אֲנִי חַיָּב בְּעַצְמִי מַה שֶּׁאֲנִי מִתְבַּטֵּל מִדִּבְרֵי תוֹרָה בְּעִתִּים הַרְבֵּה שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַחֲטף בָּהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה הַרְבֵּה וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי מִתְבַּטֵּל מֵהַתּוֹרָה נִמְצָאִים כְּנֶגְדִּי בִּטּוּלִים הַרְבֵּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אִם בִּטַּלְתָּ מִן הַתּוֹרָה יֵשׁ לְךָ בְּטֵלִים הַרְבֵּה כְּנֶגְדָּךְ עַתָּה אֵיךְ זוֹכִין לַחְתּר חֲתִירָה לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ לְתַקֵּן כָּל זֶה עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בֶּאֱמֶת וְלַהֲגוֹת בָּהּ יוֹמָם וָלַיְלָה וְלֹא אֶפְטר אֶת עַצְמִי בְּתֵרוּצִים שֶׁל שֶׁקֶר, וְלֹא אַטְעֶה אֶת עַצְמִי כִּי סוֹף כָּל סוֹף מַה יִּהְיֶה מִמֶּנִּי וּמָה אָשִׁיב בְּיוֹם הַדִּין כְּשֶׁיִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי פִּלְפַּלְתָּ בַּחָכְמָה ? צִפִּיתָ בַּמֶּרְכָּבָה ? בְּהָאֵיךְ אַנְפִּין אֵיעוּל קָדָם מַלְכָּא בִּפְרָט שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי אֲשֶׁר קִלְקַלְתִּי הַרְבֵּה הַרְבֵּה עַל יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים וּמַחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנּוֹת וּמִדּוֹתַי הָרָעוֹת וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְתִּי מִטָּעוּתִי וְהַמְּצוּלוֹת יָם שׁוֹטְפִים עָלַי בְּכָל עֵת, וַאֲנִי מֻטְבָּע בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם, וַאֲנִי הוֹלֵךְ נָע וָנָד מְבֻלְבָּל וּמְטרָף מְאד וְאַף עַל פִּי כֵן נַפְשִׁי וְלִבִּי צוֹעֲקִים בְּקִרְבִּי בְּקוֹל מַר וְחָזָק, "עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי" עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב, מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ עַד מָתַי עַד מָתַי עַל כֵּן אָמַרְתִּי כָּל עוֹד נִשְׁמָתִי בִּי, אֶעֱרג וְאֶזְעַק וְאֶתְנַפֵּל וְאֶתְחַנֵּן מוּל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים אוּלַי אֶזְכֶּה עַתָּה לְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת לְפָנֶיךָ עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עָלַי עַד שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמִּי כַּחֲסָדֶיךָ וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי דְרָכִים וְעֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, בְּאפֶן שֶׁאָשׁוּב לְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַתְמִיד בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְלַהֲגוֹת בָּהּ יוֹמָם וָלָיְלָה וְאַל יַטְרִידֵנִי שׁוּם טִרְדָּא וְעֵסֶק, הֵן עִסְקֵי הַפַּרְנָסָה, הֵן שְׁאָר צָרְכֵי הַגּוּף רַק אֶשְׁתַּדֵּל בְּכָל עז לַחֲטף עִתִּים וּזְמַנִּים מִתּוֹךְ כָּל הַטִּרְדּוֹת וְהָעֲסָקִים וּבִפְרָט בַּלַּיְלָה