ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ז · קטע י״ד

וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְתַקֵּן אֶת פְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה, וְנִזְכֶּה מֵעַתָּה לֶאֱכל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה עַד שֶׁיִּהְיֶה הַשֻּׁלְחָן שֶׁלָּנוּ מְכַפֵּר כַּמִּזְבֵּחַ, וְנִזְכֶּה לְהַכְנִיס אוֹרְחִים הֲגוּנִים עַל שֻׁלְחָנֵנוּ, וְלִתֵּן חֵלֶק מִסְּעֻדָתֵנוּ לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים וְזַכֵּנוּ לִלְמד תּוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן, וְיִהְיֶה הַשֻּׁלְחָן שֶׁלָּנוּ שָׁלֵם בְּכָל מִינֵי שְׁלֵמוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּלִי שׁוּם פְּגָם כְּלָל, עַד שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁהַשֻּׁלְחָן שֶׁלָּנוּ יְטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ, וִיזַכֶּה אוֹתָנוּ לְעַלְמָא דְּאָתֵי וּלְפַרְנָסָה טוֹבָה וְנִהְיֶה רְשׁוּמִים לְטוֹב לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא וְנִזְכֶּה שֶׁיִּתּוֹסֵף לָנוּ כּחַ וּגְבוּרָה בְּשָׁעָה שֶׁנִּצְטָרֵךְ וְנִזְכֶּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם כּחַ לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא לִינק כְּלָל מִשֻּׁלְחָנֵנוּ וַאֲכִילָתֵנוּ, כִּי אִם מְעַט דִּמְעַט חִיּוּת הַמֻּכְרָח לִתֵּן לָהֶם בְּצִמְצוּם גָּדוֹל כְּפִי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְלֹא יוֹתֵר מֵהַהֶכְרֵחַ כְּלָל