ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ז · קטע כ׳

וְנִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ לְגַלּוֹת אֶת גּדֶל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁאַתָּה מִתְפָּאֵר עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" הֵן בִּכְלָל מַה שֶּׁאַתָּה מִתְפָּאֵר עִם כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, הֵן בִּפְרָטִיּוּת מַה שֶּׁאַתָּה מִתְפָּאֵר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָט, אֲפִלּוּ עִם הַפָּחוֹת שֶׁבַּפְּחוּתִים, וַאֲפִלּוּ עִם פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו אַתָּה מִתְפָּאֵר וּמִתְגַּדֵּל וּמִתְרוֹמֵם בּוֹ וְהֵן בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת מַה שֶּׁאַתָּה מִתְפָּאֵר וּמִתְנַשֵּׂא בִּפְרָטֵי הַמַּעֲשִׂים וְהַתְּנוּעוֹת טוֹבוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כָּל אֵלּוּ הַהִתְפָּאֲרוּת יִתְגַּלּוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְגַּלּוּ לָנוּ כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁהָיוּ לְךָ בִּבְרִיאַת עוֹלָמְךָ בִּכְלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה וּבִפְרָטִיּוּת כָּל נִבְרָא וְנִבְרָא וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, אֲשֶׁר הַכּל הָיָה רַק בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, כְּדֵי שֶׁתִּתְפָּאֵר וְתִתְגַּדֵּל וְתִתְרוֹמֵם וְתִתְנַשֵּׂא עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶךָ וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלֵינוּ יִרְאָה וְאַהֲבָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, שֶׁנִּזְכֶּה לְיִרְאָה אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וּלְאַהֲבָה אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבָבֵנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ וּבְכָל מְאדֵנוּ.