ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ז · קטע ו׳

אָנָּא יְהוָה חֲמל עָלַי, חוּסָה עָלַי, כִּי בְּכָל עֵת שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְדַבֵּר וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ, אֵינִי יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן אַתְחִיל לְבַקֵּשׁ וְאֵיךְ אֲסַיֵּם וּמֵרב דָּחְקִי וְעָנְיִי אֲשֶׁר צְרָכַי מְרֻבִּים מְאד, אֲשֶׁר לֹא יַסְפִּיקוּ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת יְרִיעוֹת לְבָאֲרָם, מֵחֲמַת זֶה אֵינִי יָכוֹל לִפְתּחַ פִּי כְּלָל וַאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁאֲנִי מַתְחִיל לְדַבֵּר קְצָת, דְּבָרַי מְבֻלְבָּלִים מְאד מֵעצֶם רִבּוּי צְרָכַי אֲשֶׁר הֵם מְרֻבִּים בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ כְּלָל בְּשׁוּם אפֶן, כִּי אִם לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כּל נִגְלוּ כָּל הַתַּעֲלוּמוֹת וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית וְאַתָּה יוֹדֵעַ צְפוּן לְבָבֵנוּ וְעמֶק מַחְשְׁבוֹתֵינוּ, אֲשֶׁר בְּתוֹךְ פְּנִימִיּוּת פְּנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתִּי צוֹעֵק הַטּוֹב שֶׁבִּי בְּקוֹל עָצוּם וָמַר מְאד, זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה מְאד מְאד, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לִסְבּל עצֶם מְרִירוּת צַעֲקַת הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בְּקִרְבִּי וְגדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עָלַי בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר כְּלָל וְלָמָּה תַּעְלֵם אָזְנְךָ וְתַסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי זֶה זְמַן רַב מְאד, וַ"הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלַי הִתְאַפָּקוּ".