ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ח · קטע א׳

רִבּוֹן עָלְמִין, טוֹב וּמֵטִיב לַכּל, אַתָּה בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב כְּפִי מַה שֶּׁעָלָה בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ הַקְּדוּמָה, וְתַכְלִית כַּוָּנָתְךָ הַטּוֹבָה הָיְתָה לְטוֹבָתֵנוּ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית הַטּוֹב תַּכְלִית הָאֲמִתִּי, תַּכְלִית הַטּוֹב שֶׁל כָּל הַתַּכְלִיתִין וּבִשְׁבִיל זֶה בָּרָאתָ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם בְּחָכְמָה נִפְלָאָה מֵרֵאשִׁית הָאֲצִילוּת עַד סוֹף הָעֲשִׂיָּה, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה מִסּוֹף הַמַּעֲשֶׂה לָבוֹא וּלְהִכָּלֵל בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן טוֹב הַנִּצְחִי.