ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ח · קטע ד׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָרָא דְּעָלְמָא כּלָא, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, חַי הַחַיִּים, תֶּן לִי חַיִּים וְאֶחְיֶה וְלֹא אָמוּת, תֶּן לִי חַיִּים אֲמִתִּיִּים, חַיִּים נִצְחִיִּים, חַיִּים טוֹבִים, חַיִּים אֲרוּכִים, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם, חַיִּים שֶׁנִּזְכֶּה עַל יָדָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע לְהַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן הָאֲמִתִּי אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה בָּרָאתָ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וּבִשְׁבִיל זֶה בָּאנוּ מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, מֵרוּם הַמַּעֲלוֹת לָעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה