ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ח · קטע ז׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה קָשֶׁה לָנוּ לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל מִדָּה רָעָה זוֹ שֶׁל כַּעַס וּקְפֵדוּת כִּי כְּשֶׁמַּתְחִיל הַכַּעַס לִבְער בָּנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּמְעַט אֵין אָנוּ בְּדַעְתֵּנוּ, וְקָשֶׁה עָלֵינוּ לְכַבּוֹת אֵשׁ הַכַּעַס וּלְכָבְשׁוֹ עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּעֶזְרֵנוּ וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ תָּמִיד בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְעָזְרֵנוּ לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל מִדַּת הַכַּעַס וּקְפֵדוּת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל גְּבוּלֵנוּ, וְלֹא נִכְעוֹס לְעוֹלָם, וְלֹא אֶהְיֶה שׁוּם קַפְּדָן כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לִהְיוֹת טוֹב לַכּל תָּמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.