ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ט · קטע ב׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקּדֶשׁ, לְמַעַן אֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהַפִּיל וּלְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשִּׁבְעִין עֲמָמִין, אֲשֶׁר כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שַׁיָּכִים לָהֶם וְלֹא לָנוּ, וּבִפְרַט תַּבְעֵרַת הַמְּדוּרָה שֶׁל תַּאֲוַת נִיאוּף, הַחֲפֵצָה לְהִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ בְּכָל עֵת חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְהַפִּיל וּלְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל תַּבְעֵרַת הַמְּדוּרָה הַזּאת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל גְּבוּלֵנוּ