ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ט · קטע כ״א

וְנִזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת קדֶשׁ עַל יְדֵי רְחִיצַת חַמִּין וְהַטְּבִילָה שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת קדֶשׁ וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי שֶׁלֹּא אֲבַטֵּל לְעוֹלָם הָרְחִיצָה וְהַטְּבִילָה שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי רוֹחֵץ וְטוֹבֵל עַצְמִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, כֵּן תְּטַהֵר וּתְקַדֵּשׁ אֶת גּוּפִי וְנַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה וְתַמְשִׁיךְ רִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת יָהּ מֵאֵשׁ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלְּמַעְלָה, הָאוֹכֶלֶת וְשׂוֹרֶפֶת כָּל מִינֵי אֵשׁ וְעַל יְדֵי זֶה תְּבַעֵר וְתִשְׂרף וּתְבַטֵּל מִמֶּנִּי וּמִכָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל תַּעֲרוֹבוֹת הָרָע, שֶׁנִּתְעָרֵב וְנֶאֱחַז בָּנוּ עַל יְדֵי פְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וְעַל יְדֵי חֲטָאֵינוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, בְּאפֶן שֶׁיֻּשְׂרַף וְיִפּל וְיִתְבַּטֵּל כָּל הָרָע שֶׁנִּתְאַחֵז בָּנוּ וְהַטּוֹב יִתְבָּרֵר וְיַעֲלֶה וְיֻכְלַל לְמַעְלָה לְמַעְלָה בַּטּוֹב הָעֶלְיוֹן, בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל שֶׁהוּא טוֹב הַנִּצְחִי.