ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ב׳ · קטע ו׳

וְהִנְנוּ מְכַוְּנִים בִּתְפִלָּתֵנוּ וּמְקַשְּׁרִים אֶת כָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ לְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּעוֹרֵר אֶת לֵב צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּדוֹרֵנוּ, וְתִתֵּן לָהֶם כֹּחַ שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת תְּפִלָּתֵנוּ וְיַעֲלוּ אוֹתָם לְפָנֶיךָ וְאַף אִם תְּפִלָּתֵנוּ אֵינָהּ כָּרָאוּי וְהִיא מְעֹרֶבֶת בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה וְאֵין בִּתְפִלָּתֵנוּ אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד אוֹ אוֹת אַחַת שֶׁתִּהְיֶה זַכָּה וּנְקִיָּה, וּדְבָרִי מְגֻּמְגָּם מְאֹד וּלְשׁוֹנִי מָלֵא פְּגַם, כִּי לֹא בְּדַעַת אֲדַבֵּר וְהַדִּבּוּר רָחוֹק מִן הַמַּחֲשָׁבָה, הֵן עַל כָּל אֵלֶּה גָּבְרוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וְתִתֵּן כֹּחַ בְּצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁיּוּכְלוּ לְהַעֲלוֹת וּלְהָרִים וּלְהַגְבִּיהַּ כָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ לְזַכּוֹתָם וּלְנַקּוֹתָם מִכָּל סִיג וּפְגָם, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲלוֹת לְפָנֶיךָ לְרָצוֹן, וְיִבְנוּ מֵהֶם אֶת קוֹמַת הַשְּׁכִינָה, לַהֲכִינָהּ וּלְסַעֲדָהּ וּלְהָקִימָהּ מִגָּלוּתָהּ וְתָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנֹּפֶלֶת, עַל יְדֵי תְּפִלּוֹתֵינוּ, וְתָשִׁיב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן, וְתָאִיר פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ; "פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי", רַק בְּשִׁמְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, "בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ כָּל הַיּוֹם, וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶּלָה"