ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ׳ · קטע י״ב

חוּס וַחֲמוֹל נָא עָלֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁלֹּא נְבַלֶּה יָמֵינוּ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחוּץ לָאָרֶץ, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל תְּלָאוֹתֵינוּ וַחֲלִישׁוּתֵינוּ בָּעֵת הַזּאת, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְשַׁבֵּר רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת הָעֲצוּמוֹת הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַלְפֵי אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים אֲשֶׁר קָצְרָה יָדֵינוּ לְשַׁבְּרָם, כִּי אִם בְּכחֲךָ הַגָּדוֹל וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חֲמל עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּמַהֵר לַהֲבִיאֵנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חִישׁ קַל מְהֵרָה וְתִתֶּן לָנוּ כּחַ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְנַצֵּחַ אֶת הַמִּלְחָמָה לְשַׁבֵּר וּלְגָרֵשׁ וּלְבַטֵּל אֶת כָּל מוֹצִיאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ רָעָה, אֲשֶׁר מֵהֶם נִמְשָׁכִים כָּל מִינֵי מְנִיעוֹת וּבִלְבּוּלִים מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הַמּוֹנְעִים וְהַמְּעַכְּבִים, וְנִזְכֶּה לָבא לְשָׁלוֹם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חִישׁ קַל מְהֵרָה.