ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ׳ · קטע ט״ז

מָלֵא רַחֲמִים, חֲמל עַל מָלֵא בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, עַל לֵב עִקֵּשׁ וּפְתַלְתּל כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנִי, כִּי רְשָׁתוֹת פְּרוּסִים עָלֵינוּ מִכָּל צַד וּמִצִּדֵּי צְדָדִים, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ לִבְרחַ מֵהֶם וַאֲפִלּוּ לִצְעק אֵלֶיךָ נִמְנַע מִמֶּנִּי, כִּי אֵין לִי עוֹד דִּבּוּרִים וְקוֹל לִצְעק אֵלֶיךָ, כִּי פָּגַמְנוּ בְּקוֹל וְדִבּוּר, וּבְכָל הָרַמַ"ח אֵיבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים, וְקִלְקַלְנוּ כָּל שְׁבִילֵי הַדַּעַת, וּפָגַמְנוּ בְּכָל הַנְּתִיבוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, עַד אֲשֶׁר נֶעְלָם מִדַּעְתֵּנוּ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין שׁוּם דֶּרֶךְ וְנָתִיב אֵיךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֲבָל עֲדַיִן לֹא כָּלוּ רַחֲמֶיךָ וְאָנוּ סְמוּכִים וּבְטוּחִים עַל כּחָם שֶׁל זְקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל נִשְׁעָן, וְעַל כּחָם לְבַד אָנוּ נִשְׁעָנִים, אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם כּחַ לִמְשׁךְ וּלְהוֹצִיא אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מֵרְשׁוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא וּלְהַכְנִיסָם בִּרְשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה