ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ׳ · קטע ד׳

וּתְזַכֵּנוּ שֶׁנֵּלֵךְ בְּדַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֲשֶׁר גִּלּוּ לָנוּ דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה לֶאֱכל פַּת בַּמֶּלַח וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה נִשְׁתֶּה וּבַתּוֹרָה נִהְיֶה עֲמֵלִים תָּמִיד וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה מֵהַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה הַסּוֹבֶלֶת מְרִירוּת עַל שִׁעְבּוּד הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר מִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַחִדּוּשִׁין וְכָל הַבֵּאוּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה מִשָּׁם בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְחַדֵּשׁ תָּמִיד חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא אֲמִתִּיִּים חִדּוּשִׁין דִּקְדֻשָּׁה חִדּוּשִׁין הַנִּמְשָׁכִין מִתְּלֵיסָר תִּקּוּנָא דִּיקְנָא קַדִּישָׁא, שֶׁהֵם שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן