ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ׳ · קטע ט׳

כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבֵנוּ שֶׁכַּוָּנָתֵנוּ לְטוֹבָה כְּדֵי לְהַעֲמִיד הַדָּת הַקָּדוֹשׁ עַל תִּלּוֹ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַקּדֶשׁ בְּדֶרֶךְ מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין לָנוּ כּחַ לַעֲנשׁ אֶת הָרְשָׁעִים כִּי אִם בְּדִינֵיהֶם עַל כֵּן חֲמל עָלֵינוּ, וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַמְּקַנְּאִים קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת, וְעוֹמְדִים לְדִין וּבָאִים בְּמִשְׁפְּטֵי הָעַכּוּ"ם, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הָרְשָׁעִים הַחוֹלְקִים עַל הָאֱמֶת וְתִתֶּן לָנוּ כּחַ שֶׁנַּצְלִיחַ בְּמִשְׁפָּטָם, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַשְׁפִּילָם וּלְשַׁבְּרָם וּלְהַכְנִיעָם עַד עָפָר כֻּלָּם יִכְרְעוּ וְיִפּלוּ בְּמִשְׁפָּטָם, יִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם עוֹד שׁוּם כּחַ לְבַטֵּל וְלִמְנעַ אוֹ לְבַלְבֵּל אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהַעֲלוֹת מִשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת וְעָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פֶּה לְדַבֵּר עָתָק עַל צַדִּיקֵי הָאֱמֶת וְעַל אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת וְתִסְכּר אֶת פִּיהֶם, שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ סָרָה בִּפְנֵי הַהֲמוֹן עָם, וְלֹא יַחֲלִישׁוּ דַּעְתָּם, חַס וְשָׁלוֹם כִּי "יִסָּכֵר פִּי כָּל דּוֹבְרֵי שָׁקֶר", בְּאפֶן שֶׁתְּזַכֶּה אוֹתָנוּ לְבַטֵּל וּלְשַׁבֵּר כָּל מִינֵי מְנִיעוֹת וּמְסָכִים וּמַפְסִיקִים הַמּוֹנְעִים אוֹתָנוּ מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמִשְּׁאָר כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְנִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְהֵרָה וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת.