ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״א · קטע י״ז

חוּס וַחֲמל נָא עָלֵינוּ, וְעָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לְהַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר בְכָל פַּעַם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הָאֱמֶת יָדַעְתִּי רִבּוֹנוֹ דְּעָלְמָא כּלָא, כִּי אֲנִי רָחוֹק עַכְשָׁו מִזֶּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵינִי יָכוֹל עַתָּה אֲפִלּוּ לְבַקֵּשׁ וּלְהַעְתִּיר וּלְהַפְצִיר אוֹתְךָ עַל זֶה אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה וְאָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם גָּזַר, כִּי אַתָּה בְּעַצְמְךָ גָּזַרְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתְךָ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל וְנִתְאַמֵּץ תָּמִיד לְהַכִּיר וּלְהַשִּׂיג וְלָדַעַת אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם