ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״א · קטע כ״ד

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבָם הַמַּר וְהַנִּמְהָר, לְבָבָם הַנִּשְׁבָּר וְהַנִּדְכָּא, אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" רְאֵה עָנְיָם וַעֲמָלָם, רְאֵה דִּמְעָתָם וּשְׁמַע אֶנְקָתָם, וְאַל תַּעְלִים אָזְנְךָ מִצַּעֲקָתָם כִּי מִי יוּכַל לִסְבּל אֶת קוֹל בִּכְיָתָם וְצַעֲקָתָם וְאֶנְקָתָם מִגּדֶל הַצָּרוֹת שֶׁכְּבָר עָבְרוּ עֲלֵיהֶם רִבּוֹנוֹ דְּעָלְמָא כּלָּא, "הָרוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְבוֹתָם" רְפָא שִׁבְרָם וְשַׂמַּח נַפְשָׁם, וֶאֱמר לְצָרוֹתֵיהֶם דַּי, וְרַחֵם עֲלֵיהֶם מֵעַתָּה וְתֹאמַר לַמַּלְאָךְ הֶרֶף יָדֶיךָ