ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ה · קטע א׳

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁאֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל אֶת כּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב וְלֹא אֵלֵךְ עוֹד אַחַר שְׁרִירוּת לִבִּי הָרָע, וְלֹא אָתוּר אַחַר לְבָבִי וְאַחַר עֵינַי, רַק אֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בְּכחֲךָ הַגָּדוֹל, לְשַׁבֵּר וּלְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כָּל הַתַּאֲוֹת הַמְדֻמִּיּוֹת, וְכָל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַמְּנִיעוֹת, הַבָּאִים מִכּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא כחַ הַבַּהֲמִיּוּת וְלֹא אֶעֱשֶׂה עוֹד מַעֲשֵׂה בְהֵמָה, וְיִתְבַּטְּלוּ מִמֶּנִּי כָּל תַּאֲוֹת הַבַּהֲמִיּוֹת, וְלֹא אֶהְיֶה עוֹד "כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד", וְאֶזְכֶּה לָצֵאת וְלַעֲלוֹת מִבְּחִינַת בְּהֵמָה לִבְחִינַת אָדָם דִּקְדֻשָּׁה, וְתַעֲלֵנִי מְהֵרָה מִן הַמְדַמֶּה אֶל הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה.