ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ה · קטע ג׳

וּתְזַכֵּנִי מְהֵרָה לְכָל הַשְּׁלֹשָׁה בְּחִינוֹת שֶׁל הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהֵם שֵׂכֶל בְּכחַ וְשֵׂכֶל הַפּוֹעֵל וְשֵׂכֶל הַנִּקְנֶה וּתְרַחֵם עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי וְתַעַזְרֵנִי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר מִמֶּנִּי שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתִי מִן הָעוֹלָם, שֶׁיִּשָּׁאֵר וְיִתְקַיֵּם שִׂכְלִי הַנִּקְנֶה דִּקְדֻשָּׁה בָּעוֹלָם וְיִתְקַיֵּם הִשָּׁאֲרוּתִי לְאַחַר מִיתָתִי עַל יְדֵי שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָא, שֶׁאֵין קִיּוּמוֹ שֶׁל אָדָם לְאַחַר מִיתָתוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג וְלִקְנוֹת בְּדַעְתּוֹ כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל תַּאֲוֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו שֶׁנִּמְשָׁכִין מִכּחַ הַמְדַמֶּה, וּבַעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים כְּבָר כִּלִּיתִי יָמִים וְשָׁנִים בִּרְדִיפַת הַתַּאֲוֹת, וּבִשְׁרִירוּת לִבִּי, וְחָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי עַל יְדֵי לֵב הָאֶבֶן, שֶׁהוּא הַכּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב