ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ז · קטע י״ד

וְנִזְכֶּה לָשִׁיר וּלְרַנֵּן וּלְנַגֵּן לְפָנֶיךָ נִגּוּנִים וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת תָּמִיד, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְעוֹרֵר בְרַחֲמֶיךָ "שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמה", שִׁיר הַמְּעֻלֶּה עַל כָּל הַשִּׁירִים וְנִזְכֶּה לְכָל עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים וּתְבָרֵךְ אוֹתָנוּ בִשְׁלוֹמְךָ הַטּוֹב, וְתַשְׁפִּיעַ שָׁלוֹם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל בֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם שִׂנְאָה וְקִנְאָה וְתַחֲרוּת וְקִנְטוּר בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ לְעוֹלָם וְיִתְרַבֶּה וְיִתְגַּדֵּל הַשָּׁלוֹם, עַד שֶׁיֻּמְשַׁךְ שָׁלוֹם בֵּין כָּל בָּאֵי עוֹלָם עַד שֶׁיֻּכְלוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְעוֹרֵר אֶת חֲבֵרוֹ אֶל הָאֱמֶת, שֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, וְלֹא יְבַלֶּה יָמָיו לָהֶבֶל וְלָרִיק, עַד שֶׁיַּשְׁלִיכוּ כָּל אִישׁ אֶת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וֶאֱלִילֵי זְהָבוֹ, וְיָשׁוּבוּ כֻלָּם אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבָה וּתְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל שַׁבָּת שָׁלוֹם בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה תָמִיד, וְתִפְרס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וְנִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בְּגוּפֵנוּ וְתִרְפָּאֵנוּ רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת בֵּין הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת שֶׁבְּגוּפֵנוּ, רַק כֻּלָּם יִתְנַהֲגוּ בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה בְּשָׁלוֹם גָּדוֹל וְתָסִיר מַחֲלָה מִקִּרְבֵּנוּ, וְתִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל .