ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ז · קטע ד׳

אָנָּא יְהוָה מָלֵא רַחֲמִים אֲדוֹן כּל, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח, אֲשֶׁר אַתָּה גוֹמֵל עִמִּי טוֹבוֹת וַחֲסָדִים רַבִּים וַעֲצוּמִים בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע מַמָּשׁ, מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי, מָה רַב חַסְדְּךָ אֲשֶׁר הִפְלֵאתָ עִם עַבְדֶּךָ, "רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהַי, נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ, אֵין עֲרוֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר" וְאַחֲרֵי כָל הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת וְהָעֲצוּמוֹת וְהַמֻּפְלָגוֹת מְאד מְאד אֲשֶׁר גָּמַלְתָּ עִמִּי בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, וְאֵיךְ יוּכַל עֶבֶד אֲדוֹנִי זֶה לְדַבֵּר עִם אֲדוֹנִי זֶה וּבְאֵיזֶה לָשׁוֹן אֲכַנֶּה אֶת שִׁרְיוֹן צָרַעַת נִגְעֵי נַפְשִׁי וּמַכְאוֹבַי הַמְרֻבִּים עַל יְדֵי חֲטָאַי וַעֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי אֲשֶׁר עַל יָדָם נִמְשָׁכִים וּבָאִים עָלֵינוּ בְּכָל עֵת הִרְהוּרִים וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּמְגֻנּוֹת "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבּלֶת שְׁטָפָתְנִי" כִּי לְפִי קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּשָׁרְשׁוֹ, כְּשֶׁבָּא עָלָיו הִרְהוּר אֶחָד בִּזְמַן רָחוֹק, נִקְרָא מֻטְבָּע בִּיוֵן מְצוּלָה, בִּמְצוּלוֹת יָם וְעַתָּה אֵיךְ נְכַנֶּה צָרוֹתֵינוּ וְאֵיךְ נְפָרֵשׁ שִׂיחָתֵנוּ, וּבְאֵיזֶה לָשׁוֹן אֲנִי יָכל לְסַפֵּר נִגְעֵי לְבָבִי וּמַכְאוֹבַי, אֲשֶׁר הַמְּצוּלוֹת יָם מִתְגַּבְּרִים בְּכָל עֵת עָלֵינוּ, לֹא יִתְּנוּנִי הָשֵׁב רוּחִי מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל יְהוָה יִזְעַף לִבּוֹ", כִּי אֲנִי בְעַצְמִי גָרַמְתִּי לִי כָּל זֶה עַל יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים וּמַחְשְׁבוֹתַי הַמְבֻלְבָּלוֹת שֶׁהָלַכְתִּי אַחֲרֵיהֶם וְלֹא נִתְגַּבַּרְתִּי לְשַׁבְּרָם וּלְגָרְשָׁם מֵעָלַי, עַד שֶׁבָּאתִי לְמַה שֶּׁבָּאתִי, וְנִתְרַחַקְתִּי כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי אוֹי לִי וַי לִי אוֹי לְנַפְשִׁי וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין לִי שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה כִּי אִם לִצְעק וּלְהִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ, וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְצַפּוֹת לְרַחֲמֶיךָ, וְאֵשֵׁב וַאֲיַחֵל וַאֲצַפֶּה לַחֲסָדֶיךָ, שֶׁתְּחָנֵּנִי בְּמַתְּנַת חִנָּם לְגַמְרֵי, וּתְקַדְּשֵׁנִי בִקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה כִּי כָל הָעֵצוֹת פָּגַמְתִּי בָהֶם, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאַתָּה מַשְׁפִּיעַ לִי עֵצָה טוֹבָה, קָשֶׁה לִי לְקַיֵּם הָעֵצָה בְעַצְמָהּ, כִּי קְשֵׁה לֵב אֲנִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם תַחְבּוּלָה וְעֵצָה וּמִשְׁעָן כִּי אִם עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְטוּחִים וְעַל חֲסָדֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים, וְלִסְלִיחוֹתֶיךָ אָנוּ מְקַוִּים וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ בִּזְכוּת צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים זְקֵנִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר מִימֵי אֲבוֹתֵינוּ עַד עַתָּה וְעַל כּחָם לְבַד סָמַכְנוּ לִצְעק וְלִזְעוֹק וּלְהִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ, כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו, וּלְצַפּוֹת לְרַחֲמֶיךָ וּלְקַוּת לִישׁוּעָתֶךָ, שֶׁתַּחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, חִישׁ קַל מְהֵרָה.