ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ז · קטע ז׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא, "רְפָאֵנִי יְהוָה וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה" כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת מְרִירוּת לְבָבִי, אֶת מְרִירוּת מַכּוֹתַי הָאֲנוּשׁוֹת אֶת מְרִירוּת נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה, כִּי נַפְשִׁי מָרָה לִי מְאד וְאֶל מָה אֲדַמֶּה וְאַמְשִׁיל מְרִירוּתִי, מַר מִמָּוֶת, מַר מִלַּעֲנָה וָראשׁ מַר מִכָּל מְרִירוּת שֶׁבָּעוֹלָם וְאַתָּה יָדַעְתָּ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲשֶׁר לְפִי עצֶם חֻלְשׁוֹת נַפְשִׁי, לְפִי עצֶם וְרִבּוּי הַחוֹלָאַת וְהַמַּכְאוֹבִים הָרָעִים וְהַמָּרִים וְהַפְּגָמִים הָעֲצוּמִים שֶׁהִטַּלְתִּי בְּנַפְשִׁי עַל יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים, אֵין שׁוּם רְפוּאָה בָּעוֹלָם שֶׁתּוּכַל לְהוֹעִיל לִי וַאֲפִלּוּ אִם תִּמָּצֵא בְּרַחֲמֶיךָ אֵיזֶה רְפוּאָה שֶׁיּוֹעִיל לִי, אִי אֶפְשָׁר לִי לִסְבּל מְרִירוּת הָרְפוּאָה לְפִי מַכּוֹתַי הָאֲנוּשׁוֹת מְאד, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִי לִסְבּל מְרִירוּת הָרְפוּאָה וְהַתְּשׁוּבָה שֶׁצְּרִיכִים לִסְבּל לְתַקֵּן פְּגַם הִרְהוּר אֶחָד, מִכָּל שֶׁכֵּן הִרְהוּרִים וּפְגָמִים וַחֲטָאִים רַבִּים וַעֲצוּמִים כָּאֵלֶּה וְאִם אָמַרְתִּי לְסַפֵּר אֶפֶס קָצֶה מֵהַפְּגָמִים שֶׁל יוֹם אֶחָד, יִכְלֶה הַזְּמַן אֲפִלּוּ הַפְּגָמִים שֶׁל הַיּוֹם שֶׁנִּקְרָא אֶצְלֵנוּ טוֹב קְצַת, גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר וּלְהַעֲרִיךְ הַפְּגָמִים שֶׁבְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, מִכָּל שֶׁכֵּן הַיָּמִים רָעִים שֶׁהָיָה לִי אוֹי, אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי אוֹי וָמַר מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, מְרִירוּת נַפְשִׁי עַד שָׁמַיִם יַגִּיעַ, כְּאֵב נִשְׁמָתִי מִי יוּכַל לְשַׁעֵר