ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ז · קטע ט׳

וְעַל זאת בָּאתִי לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי "גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה" עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר, נִסִּים וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר, וְאֵין דָּבָר נִמְנַע מִמֶּךָּ, הֵן "כּל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה" וְאַתָּה רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אֱמֶת, וּבְיָדְךָ הַכּל "וּבְיָדְךָ כּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכּל" וּמִי יאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה, עַל כֵּן "עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמדָה", וְאֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ וְאֶצְעַק אֵלֶיךָ תָּמִיד, עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי, וְתַמְתִּיק אֶת מְרִירוּת רְפוּאָתִי, וְתוֹרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ אֶת עֵץ הַחַיִּים לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל מְרִירוּת הַמַּיִם הָרָעִים, וְתָסִיר מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי מְרִירוּת בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתֵּן לִי כחַ וּגְבוּרָה וְהִתְחַזְּקוּת לִסְבּל וּלְקַבֵּל עָלַי בְּאַהֲבָה מְעַט הַמְּרִירוּת שֶׁאֲנִי מֻכְרָח לִסְבּל בִּשְׁבִיל רְפוּאָתִי, וּתְמַעֵט בְחַסְדְּךָ אֶת הַמְּרִירוּת שֶׁל רְפוּאָתִי בְתַכְלִית הַמִּעוּט וּתְמַהֵר לְרַפּאת אוֹתִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, כִּי אֲנִי רוֹאֶה מֵרָחוֹק חֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, שֶׁאַתָּה מַגְדִּיל עִמִּי בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בְּלִי שִׁיעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, עַל כֵּן אֲנִי מַשְׁלִיךְ יְהָבִי עָלֶיךָ לְבַד שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתָגֵן בַּעֲדִי וְתִפְרס עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וְתַעֲלֶה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵי וּמַכְאוֹבֵי נַפְשִׁי וְגוּפִי, וּתְקַיֵּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהוָה, וּרְפָאתִיו"