ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ט · קטע י״א

וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן דִּבּוּרַי עִם בְּנֵי אָדָם שֶׁלּא יֵצֵא מִפִּי דִּבּוּר שֶׁלּא כִּרְצוֹנְךָ וְלא אֲגַלֶּה שׁוּם סוֹד שֶׁאֵין צְרִיכִין לְגַלּוֹת וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָמִיד שֶׁלּא אֶהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם בִּכְלָל "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד", כִּי אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, אֵיזֶה דִבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין לְדַבֵּר בָּהֶם וּלְגַלּוֹתָם, וְאֵיזֶה דִבְרֵי תוֹרָה שֶׁאָסוּר לְאָמְרָם וּלְגַלּוֹתָם, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר. "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד" עָזְרֵנִי תָמִיד בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁלּא אֶעֱבר עַל "לא תֵּלֵךְ רָכִיל" לְעוֹלָם הֵן בְּדִבְרֵי תוֹרָה הֵן בְּדִבְרֵי חוֹל בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ חוּס וְחָנֵּנִי וֶהְיֵה עִם פִּי בְּעֵת הַטִּיפִי וְלא אוֹמַר דָּבָר שֶׁלּא כִּרְצוֹנְךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.