ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ג׳ · קטע א׳

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱל ֹהֵינוּ וֵאל ֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וּבְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, וְהַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, שֶׁתִּזְכֹּר בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים אֶת שְׁכִינַת עֻזֶּךָ, אֲשֶׁר נָדְדָה מִמְּקוֹמָהּ כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ "אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד" וְתָקִים וְתַגְבִּיהַּ אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִנְּפִילָתָהּ, וְתַעֲזֹר אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁנִּזְכֶּה לְהָרִים קוֹל זִמְרָה, לְמַעַן יִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְסַדֵּר לְפָנֶיךָ זְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת בְּקוֹל גִּילָה וְרַנֵּן, וּנְגִינוֹתֵינוּ נְנַגֵּן כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ בְּקוֹל נָעִים וְעָרֵב כַּאֲשֶׁר אָהַבְתָּ