ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל׳ · קטע א׳

"כְּאַיָּל תַּעֲרג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים" כִּי אַתָּה יְהוָה לְבַד יָדַעְתָּ גְדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתְךָ וְתִפְאַרְתְּךָ וְרוֹמְמוּתְךָ וְהִתְנַשְּׂאוּתֶךָ כִּי לִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר, וְהַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מְאד, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָה בָּךְ כְּלָל אֲבָל מֵעצֶם רַחֲמָנוּתְךָ וַחֲנִינוּתְךָ אֲשֶׁר אַתָּה חָפֵץ לְהֵטִיב לִבְרִיּוֹתֶךָ, עָשִׂיתָ פְּעֻלּוֹת גְּדוֹלוֹת וְסִבַּבְתָּ סִבּוֹת רַבּוֹת, וְצִמְצַמְתָּ הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ בְּכַמָּה צִמְצוּמִים שׁוֹנִים, מֵעִלָּה לְעִלּוּל, מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן וְנָתַתָּ כּחַ לְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ וִידִיעַת רוֹמְמוּתֶךָ, וְחָנַנְתָּ אוֹתָם דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל אֲשֶׁר בְּעצֶם בִּינָתָם יֵשׁ לָהֶם כּחַ לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ גַּם בְּדַעְתֵּנוּ הַפְּחוּתָה כַּאֲשֶׁר הִתְחַלְתָּ לְגַלּוֹת הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ אֲשֶׁר הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם מִמ"ט [מֵאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה] שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְהִכְנִיסָנוּ בְּמ"ט [בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה] שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, וְקֵרַב אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתֶךָ, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם כֻּלָּם שִׁעוּרִים וְצִמְצוּמִים לְהַשִּׂיג עַל יָדָם הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ כִּי עַל יְדֵי כָל מִצְוָה וּמִצְוָה וְעַל יְדֵי כָּל אוֹת וְאוֹת מִתּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּכְתָב וּבְעַל פֶּה כְּשֶׁאָנוּ זוֹכִים לַעֲשׂוֹתָם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כָרָאוּי יֵשׁ לָנוּ כחַ לְהַמְשִׁיךְ לָנוּ דַּעַת לְהַשִּׂיג אֱלָהוּתְךָ עַל יְדֵי כַּמָּה שִׁעוּרִים וְצִמְצוּמִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר הוּא הֵאִיר עֵינֵינוּ וְהוֹצִיאָנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל מֵעִמְקֵי הַגָּלוּת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, מִמ"ט [מֵאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה] שַׁעֲרֵי טֻמְאָה לְמ"ט [לְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה] שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה כִּי מֵעצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלַת משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה יָכוֹל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ אֲפִלּוּ לַאֲנָשִׁים פְּחוּתִים בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאד, כָּמוֹנוּ הַיּוֹם.