ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל׳ · קטע י״ח

חוּס וְחָנֵּנִי וְהַצִּילֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְכָל מִינֵי הַצָּלוֹת וִישׁוּעוֹת וְהַעֲלֵנִי מְהֵרָה מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה מִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּתְטַהֲרֵנִי מְהֵרָה מִכָּל מִינֵי טֻמְאוֹת וּתְקַדְּשֵׁנִי בְכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת וְאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת וּלְהִכָּלֵל מְהֵרָה בְּכָל הַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּבַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, עַד שֶׁאֶזְכֶּה "לַחֲזוֹת בְּנעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ", לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, וּלְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּבַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב "הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָּנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ וְלֹא נָסוֹג מִמֶּךָּ תְּחַיֵּינוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה" אָמֵן וְאָמֵן. למקשה לילד יאמר זה בתוך התפלה כנרשם לעיל סעיף תנ"ו תסה וְתִמָּלֵא רַחֲמִים עַל כָּל הַיּוֹשְׁבוֹת עַל הַמַּשְׁבֵּר, וְתַצִּילֵם מִכָּל צַעַר וָנֶזֶק רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים תָּמִיד, אַתָּה יָדַעְתָּ צַעֲרָהּ וּמַכְאוֹבָהּ, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבָהּ וּלְבַב אָבִיהָ וְאִמָּהּ, וְכָל הַמִּצְטַעֲרִים בְּצָרָתָהּ רְאֵה עָנְיָם וַעֲמָלָם, וְהַבִּיטָה בְמַכְאוֹבָם יְעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים רַחֲמֶיךָ הַגְּנוּזִים, עַל עֲנִיָּה זאת הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכָּא וּפְתַח לָהּ שַׁעֲרֵי הָרַחֲמִים וְהַחֶסֶד וְהַחֶמְלָה וְהַחֲנִינָה, פְּתַח לָהּ שַׁעַר הַהוֹלָדָה, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּחְתּךְ אֶת הַמֵּ"ם סְתוּמָה שֶׁהִיא כְּנֶגֶד מֵ"ם יוֹם שֶׁל יְצִירַת הַוָּלָד, שֶׁשָּׁם מְלֻבָּשׁ הַוָּלָד וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל תַּחְתּךְ אֶת הַמֵּ"ם סְתוּמָה הַזּאת וְתַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה שְׁתֵּי דְלָתִי"ם וְעַל יְדֵי זֶה תִפְתַּח בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים דַּלְתֵי בִטְנָהּ שֶׁל הָעֲנִיָּה הַזּאת הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר וְתִהְיֶה בְּעֶזְרָהּ שֶׁתֵּלֵד מִיָּד בְּנָקֵל בְּלִי קִשּׁוּי הוֹלָדָה עוֹד כְּלָל וְתֹאמַר לַמַּלְאָךְ "הֶרֶף יָדֶיךָ" הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי, אֱמר לְצָרָתָהּ דָּי רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, חוּס וַחֲמל וְרַחֵם, כְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל עֲשֵׂה עִמָּהּ, פְּתַח לָהּ דַּלְתֵי הַהוֹלָדָה חִישׁ קַל מְהֵרָה בְּלִי שׁוּם אִחוּר וְעִכּוּב עוֹד כְּלָל כִּי כְבָר סָבְלָה מְרִירוּת צַעַר וּמַכְאוֹב הַרְבֵּה, עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֶסֶד חִנָּם, וְאַל תְּאַחֵר לֵדָתָהּ עוֹד כְּלָל עֲזר וְהַצֵּל וְהוֹשִׁיעָה בְּחַסְדֶּךָ, שֶׁיֻּפְתַּח לָהּ צִירֵי וְדַלְתֵי בִטְנָהּ בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים תֵּכֶף וּמִיָּד וְתֵלֵד מִיָּד בְּקַל בְּלִי שׁוּם צַעַר וּמַכְאוֹב עוֹד כְּלָל, כִּי אִם בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה בְּחֶסֶד גָּדוֹל וְתוֹצִיא הַוָּלָד לְשָׁלוֹם לַאֲוִיר הָעוֹלָם לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וּלְארֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים אָמֵן. (וירבו בצדקה מאד כי העיקר תלוי בחסד שעל ידי זה חותכין את הד' מהמ"ם וכו' כמבואר בתורה הנ"ל שעי"ז נפתח רחמה של המקשה לילד כמבואר בספר עי' בליקוטי מוהר"ו ח"א בסי' ל' ובסי' קל"ה בסופו והבן)