ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ד · קטע ז׳

וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אוֹתִי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת זֶרַע זַרְעִי וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּזְכֶּה כָל אֶחָד וְאֶחָד לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וּנְעוֹרֵר לִבֵּנוּ לְיִרְאַת שָׁמַיִם וְנִזְכֶּה תָמִיד לְפָרֵשׁ שִׂיחָתֵנוּ לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים גְּדוֹלִים, וּבְדִבְרֵי רִצּוּיִים וּפִיּוּסִים הַרְבֵּה, וּבְטַעֲנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת נְכוֹנוֹת, וּבְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, וּבְדִבְרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְקַשֵּׁר לִבֵּנוּ אֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ שֶׁהִיא בְּחִינַת "צַדִּיק מוֹשֵׁל" וְנִזְכֶּה לְהַעְתִּיר הַרְבֵּה לְפָנֶיךָ, וּלְהַרְבּוֹת מְאד בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּשִׂיחָה זוֹ תְפִילָּה וְנִזְכֶּה לוֹמַר לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם וָיוֹם כַּמָּה וְכַמָּה תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּוִדּוּיִם וּתְפִלּוֹת וְהַפְצָרוֹת וְנִתְחַזֵּק וְנִתְאַמֵּץ בִּתְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים בְּכָל עז וְתַעֲצוּמוֹת וְאַל נִתֵּן דֳּמִי לָךְ עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ נִקְרָא אֵלֶיךָ עַד שֶׁתַּעֲנֵנוּ עַד שֶׁנְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עָלֵינוּ וְנִזְכֶּה לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ בִּתְפִלָּתֵנוּ וּתְחִנּוֹתֵינוּ וְשִׂיחָתֵינוּ, שֶׁתָּשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ וּתְרַחֲמֵנוּ, וּתְשִׁיבֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ