ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ח · קטע י״ד

וְתַעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלַי בּוּשָׁה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מֵאִתְּךָ, וְאֶזְכֶּה לְהִתְבַּיֵשׁ מִפָּנֶיךָ מְאד מְאד עַל רִבּוּי וְעצֶם פְּשָׁעַי וַעֲווֹנוֹתַי, כְּנֶגֶד רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין רַב וְשַׁלִּיט עַל כּלָּא וּלְעֵלָּא מִן כּלָּא וְלֵית לְעֵלָּא מִנֵּיהּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וּבְתוֹךְ כָּל עָלְמִין, וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּיהּ, אֲשֶׁר כָּל בְּרוּאֵי מַעְלָה וְכָל בְּרוּאֵי מַטָּה, כֻּלָּם יִרְעֲדוּן וְיִפְחֲדוּן מֵאֵימַת שְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ יִתְבָּרַךְ, וְכֻלָּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ בְּאַהֲבָה בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וּבְפַחַד גָדוֹל מִי לֹא יִירָא מִפָּנֶיךָ מִי לֹא יִרְעַד מִשְּׁמֶךָ וּבַעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים הִרְבֵּיתִי לִפְשׁעַ נֶגְדְּךָ תִּתְבָּרַךְ עַד אֲשֶׁר נִטַּמְטֵם לִבִּי כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵינִי יָכוֹל אֲפִלּוּ לְהִתְבַּיֵּשׁ מִמְּךָ כָּרָאוּי גַּם בּוֹשׁ לֹא אֵבוֹשׁ גַּם הַכְלִים לֹא אֵדָע וְעַתָּה בַּמֶּה יְכֻפְּרוּ עֲווֹנוֹתַי הַמְרֻבִּים וּבַמֶּה אֲרַצֶּה וַאֲפַיֵּס אוֹתְךָ, יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי