ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ט · קטע א׳

"עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו", אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלוֹקוֹת מִן הָעוֹלָם כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא, כַּמָּה רָעוֹת וְצָרוֹת גָּרְמוּ לָנוּ הַמַּחֲלוֹקוֹת שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט הַמַּחֲלֹקֶת הָעֲצוּמָה שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה עַכְשָׁו בְּעוּקְבָא דִמְשִׁיחָא, בֵּין כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר, וְנַעֲשָׂה קַטֵּגוֹרְיָא בֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וּתְשַׁכֵּךְ כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וְתַמְשִׁיךְ רַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וְתִתֶּן בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁיְּרַחֵם עַל חֲבֵרוֹ, וְיֶּאֱהב אֶת חֲבֵרוֹ בֶּאֱמֶת אַהֲבַת נֶפֶשׁ וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", בְּכָל לֵב בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, אֲשֶׁר מִצְוָה זאת הִיא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי שִׂנְאָה וְקִנְאָה וְקִנְטוּר וְנִצָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִן הָעוֹלָם וְלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים, רַק יִהְיֶה שָׁלוֹם גָּדוֹל וְאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד.