ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ח · קטע ב׳

מָרֵיהּ דְּעַלְמָא כּלָּא "שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם, פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר, אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר" אוֹי לְנַפְשִׁי כִּי אָנכִי גָּרַמְתִּי כָּל זֶה בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וְהֶאֱרַכְתִּי אֶת הַגָּלוּת, וּפָגַמְתִּי בְּסֻכַּת דָּוִד הַנּפֶלֶת וְלֹא דַי שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהָקִים סֻכַּת דָּוִד אַף גַּם בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים הוֹסַפְתִּי לְהַפִּילָה יוֹתֵר וְהִגְבַּרְתִּי סֻכַּת נוֹצְרִים לְשׁוֹנוֹת הָעֲכּוּ"ם, עַד אֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הֵם בְּגָלוּת גָּדוֹל, וְהִיא רִיב בְּגָלוּתָהּ עַל בְּנָהָא אֲשֶׁר גָּלוּ מִשֻּׁלְחַן אֲבִיהֶם וּמֵאַרְצָם יָצָאוּ.