ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ׳ · קטע א׳

"הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַצִּילֵנִי מִפְּגַם הַבְּרִית הַצִּילֵנִי מִבְּאֵר שַׁחַת מִטִּיט הַיָּוֵן הַצִּילֵנִי מִדִּין גֵּהִנָּם הַקָּשֶׁה הַמַּגִּיעַ עַל פְּגַם הַבְּרִית חַס וְשָׁלוֹם חוּס וַחֲמל עָלַי, "זְכוֹר רַחֲמֶיךָ יְהוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה" זְכר וְרַחֵם וְהַצֵּל וְהוֹשִׁיעָה אֶת נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מִן הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ הַצַּעַר וְהָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עַל מִי שֶׁפָּגַם בִּבְרִיתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא זָכָה לְתַקֵּן בְּחַיָּיו, שֶׁיּוֹרֵד לַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל שְׁאוֹל בְּאֵין עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְשַׁעֵר בְּדַעְתֵּנוּ עצֶם הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים מְאד מְאד, וְעצֶם הָרַחֲמָנוּת שֶׁעָלָיו רַק אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ זאת וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁשָּׁם בְּעָלְמָא דְאָתֵי אֵין מוֹעִיל שׁוּם רַחֲמָנוּת בָּעוֹלָם, כִּי שָׁם אֵין אַתָּה וַתְּרָן כְּלָל וְעִקַּר הָרַחֲמָנוּת שֶׁלְּךָ הוּא מַה שֶּׁאַתָּה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת, לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח וְאַתָּה שׁוֹלֵחַ וּמַזְמִין הִרְהוּרֵי תְשׁוּבָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד וְאַתָּה פּוֹשֵׁט יָד לְקַבֵּל שָׁבִים וְאַתָּה מְסַיֵּעַ וְעוֹזֵר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת לְכָל הַבָּאִים לִטָּהֵר