ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ב · קטע א׳

"נַפְשִׁי אִוִּיתִךָ בַלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ יְהוָה וָאֶשְׁמְרָה תּוֹרָתֶךָ עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָרֵיהּ דְּעָלְמָא כּלָּא, אֲדוֹן הַכּל, אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, הָיָה הוֶֹה וְיִהְיֶה, אַתָּה בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בִּשְׁבִילָם בָּרָאתָ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ נְשָׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת וְיִמְשְׁלוּ בָּעוֹלָם לְמַעַן יוּכְלוּ עַל יְדֵי פְּעֻלָּתָם הַטּוֹבָה לְהַעֲלוֹת וּלְנַשֵּׂא כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם מִן תַּכְלִית הָעֲשִׂיָּה עַד תְּחִלַּת הָאֲצִילוּת לְהַעֲלוֹת וּלְהַגְבִּיהַּ כֻּלָּם לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן שֶׁיֻּכְלְלוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם בְּאַחְדוּתְךָ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים כִּי אַתָּה הוּא קדֶם שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם וְאַתָּה הוּא לְאַחַר שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם.