ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ג · קטע ד׳

וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִתֵּן לָנוּ כחַ שֶׁנִּזְכֶּה לִפְקד עֲקָרוֹת בִּתְפִלָּתֵנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁבִיל עֲקָרוֹת לְפָקְדָם לְטוֹבָה בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְתַאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ שֶׁיִּהְיוּ כָּל הָעֲקָרוֹת נִפְקָדוֹת לְטוֹבָה חִישׁ קַל מְהֵרָה, וְיוֹלִידוּ בְּרַחֲמֶיךָ בָּנִים חַיִּים וְקַיָּמִים וְיִתְרַבּוּ עַמְּךָ "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר" וּכְשֵׁם שֶׁגָּבְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם" אָבִינוּ וְאִשְׁתּוֹ שָׂרָה אִמֵּנוּ, אֲשֶׁר זְכַרְתָּם לְטוֹבָה וַתִּפְקְדֵם לְעֵת זִקְנוּתָם, וְנָתַתָּ לָהֶם אֶת יִצְחָק, וְהִבְטַחְתָּם לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, כֵּן יֶהֱמוּ נָא מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עַל כָּל עַקְרוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עֵינֵיהֶם תּוֹלוֹת אֵלֶיךָ לְבַד, שֶׁתִּתֵּן לָהֶם זֶרַע שֶׁל קַיָּמָא לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ רַחֵם עֲלֵיהֶם לְמַעַנְךָ, וּפָקְדֵם לְטוֹבָה וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם בְּרַחֲמִים וְתֵעָתֵר לָהֶם, וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתָם וְתִתֵּן לָהֶם הֵרָיוֹן חִישׁ קַל מְהֵרָה, וְיִזְכּוּ לְהוֹלִיד זֶרַע שֶׁל קַיָּמָא וְיִשְׂמְחוּ אֲבִיהֶם וְאִמָּם בָּהֶם, וְיִזְכּוּ לְגַדְּלָם לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים לְארֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים.