ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ה · קטע ז׳

וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתִהְיֶה בְעֶזְרִי, וּתְזַכֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים וּבְכחֲךָ הַגָּדוֹל, בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁנִּזְכֶּה לְתַקֵּן בִּתְפִלּוֹתֵינוּ כָל הַשְּׁלֹשָׁה קוֹלוֹת הָרָעוֹת שֶׁל הָרְשָׁעִים, שֶׁהֵם קוֹל כְּסִילוּת וּשְׁטוּתִים שֶׁל הַנּוֹפְלִים בֶּאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת, וְקוֹל חֵרוּפִים וְגִדּוּפִים שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהָאַפִּקוֹרְסִים, וְקוֹל הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁל הַמְחָרְפִים וְהַמְבַזִּים יִרְאֵי יְהוָה הָאֲמִתִּיִּים שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל עַל יְדֵי תְפִלּוֹתֵינוּ אֶת כָּל מִינֵי אֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת, אֱמוּנוֹת שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל וְכָל דַּרְכֵּי הָאֱמוֹרִי כֻּלָּם נִזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל עַל יְדֵי תְפִלּוֹתֵינוּ, וּלְהַעֲלוֹת אֶת כָּל הַנּוֹפְלִים בֶּאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּיִּית דִּקְדֻשָּׁה, וְלִקְבּעַ בְּלִבָּם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל יְדֵי תְפִלּוֹתֵינוּ, וְנִזְכֶּה לָשִׂים כָּל לִבֵּנוּ עַל תְּפִלּוֹתֵינוּ, וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה בְּכַוָּנַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי כַּוָּנַת הַלֵּב שֶׁבַּתְפִילָּה לְתַקֵּן אֶת לֵב הַמְחַקְרִים וְהַפִּילוֹסוֹפִים שֶׁיּוּכַל לִבָּם לְהָכִיל אֶת שִׂכְלָם, שֶׁלֹּא יַחְטִיא אוֹתָם שִׂכְלָם כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, אֶת עצֶם הַפְּגָמִים וְהַקִּלְקוּלִים וְהַחֻרְבָּנוֹת הָרַבִּים שֶׁגּוֹרְמִים לָנוּ הַמְחַקְּרִים וְהַפִּילוֹסוֹפִים שֶׁהֵם "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבוֹנִים" וְחָכְמָתָם וְשִׂכְלָם מְרֻבֶּה מִמַּעֲשֵׂיהֶם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם מַחֲטִיאִים עַל יְדֵי חָכְמָתָם וְשִׂכְלָם, וְהֵם חֲכָמִים "לְהָרַע, וּלְהֵטִיב לֹא יָדָעוּ", וּמִתְחַכְּמִים הַרְבֵּה עַד שֶׁמְּגַדְּפִין כְּלַפֵּי מַעְלָה בְּחָכְמָתָם וְהֵם מַזִּיקִים לִכְלַל יִשְׂרָאֵל מְאד מְאד בְּחָכְמָתָם הָרָעָה וּבִפְרָט שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם הֵם נוֹאֲפִים גְּדוֹלִים, וְעוֹסְקִים בְּחָכְמַת הַפִּילוֹסוֹפְיָא וְלִבָּם חָסֵר וְקָטָן מֵהָכִיל אֶת חָכְמָתָם, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר "לִקְנוֹת חָכְמָה וָלֵב אָיִן", וְעַל כֵּן הֵם מַחֲטִיאִים בְּיוֹתֵר, עַל יְדֵי חָכְמָתָם וַחֲקִירָתָם הָרָעָה, וְלֹא דַי שֶׁהֵם מַשְׁחִיתִים וּמְאַבְּדִים נַפְשׁוֹתָם עֲדֵי אוֹבֵד, אַף גַּם הֵם פּוֹרְשִׂים רְשָׁתוֹת וּמִכְמוֹרוֹת לִשְׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּרוּאִים וְהוֹלְכִים לְתֻמָּם, עַד אֲשֶׁר פָּשְׂתָה הַנֶּגַע וְהַמִּסְפַּחַת הָרָעָה הַזּאת בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, "אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ" אֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ עצֶם הַצָּרָה הַזּאת שֶׁבָּאָה עָלֵינוּ עַכְשָׁו בְּעוּקְבוֹת מְשִׁיחָא אֲשֶׁר כָּמהוּ לֹא נִהְיָיתָה מִימוֹת עוֹלָם, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם