ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ו · קטע י״ד

וְתַחְמל עָלַי, וְתַצִּילֵנִי מֵעִצְּבוֹן יָדַיִם, וּתְבַטֵּל מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי עַצְבוּת וּדְאָגוֹת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, וּבִפְרָט עַצְבוּת וּדְאָגוֹת מִטִּרְדַּת הַפַּרְנָסָה תָּסִיר וּתְבַטֵּל מִמֶּנִּי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, כִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים מֵעצֶם הַכְּבֵדוּת וְהָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה אֲשֶׁר הִתְגַּבְּרָה עַל לִבִּי עַל יְדֵי תַאֲוֹתַי הָרָעוֹת, וְנוֹסַף לָזֶה על וְטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה, עַל יְדֵי כָּל זֶה נִטַּמְטֵם רוּחַ לְבָבִי, עַד אֲשֶׁר רוּחַ הַדּפֶק שֶׁבִּלְבָבִי אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ תְּנוּעָה מְסֻדֶּרֶת בְּכָל הָאֵבָרִים כָּרָאוּי וּמֵחֲמַת זֶה יָדִי וְאֵבָרַי כְּבֵדִים מְאד וּמֵעצֶם הַכְּבֵדוּת נֶחְלַשׁ רוּחַ הַדּפֶק יוֹתֵר, וְכֵן חוֹזֶרֶת חֲלִילָה עַד אֲשֶׁר מֵעצֶם הַכְּבֵדוּת וְהַחֲלִישׁוּת וְאטֶם הַלֵּב מִגּדֶל הָעַצְבוּת כִּמְעַט שֶׁתֵּצֵא נַפְשִׁי חַס וְשָׁלוֹם, "כִּי כְפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת"